מדוע דווקא החוקים שנקבעו לאזרחי חוץ יכולים להישאר מעורפלים?
07.06.2017
לטענת משרד התחבורה, למרות שקיים שטח אפור, ואף שהחוק מנוסח באופן שאינו חד משמעי אין סיבה לתקנו.
כשפנה "קיצור דרך בישראל" למשרד התחבורה, והציג בפניהם תקלות משפטיות הקיימות בחוק בעניין היתר נהיגה בישראל לאזרח חוץ על סמך רישיונו הזר , ובעניין המרת רישיונו הזר לרישיון ישראלי –מה שגורם סבל בל יתואר לאזרחי חוץ, ועקב חוסר הוודאות בחוק, פעמים וחברות הביטוח מתנערים מאחריות בטענה שהרישיון הזר אינו תקף בישראל ואותם חפים מפשע נדרשים להיכנע לתכתיביהם, ובייחוד שהדבר כרוך פעמים רבות בהוצאות משפט.
למרות הטענות הקשות לכאורה שהעלינו בפניהם, הלשכה המשפטית של משרד התחבורה בחרה להשיב באטימות, ולדבריהם, למרות שישנם מקומות שקיים שטח אפור, והחוק מנוסח באופן שאינו חד משמעי, עדיין הם אינם רואים את הצורך בתיקונם, וזאת מכיון שישנה אפשרות לקרוא את החוק בצירופי פרשנויות עליהם ניתנה פסיקה אחת בלבד בעבר.
אנו ב'קיצור דרך בישראל' תמהים – איך יתכן שמשרד התחבורה שסמכותו הבלעדית היא לחוקק חוקים בנושא תעבורה, מסתפקים בחוקים המעורפלים הקיימים ולא עולה בדעתם לתקן את אותם אותם החוקים ובכך להקל ולו במעט על סבלם של הנפגעים.
אטימות נוספת בה נתקלנו בעת שפנינו למשרד התחבורה, וזאת בעניין הבא; 'מדוע הם דורשים מ'עולה' שנת שהייה רצופה בחו"ל בסמוך לעלייתו - לצורך היתר נהיגה ברישיונו הזר בישראל, כשעל כך השיבו הם כי הצורך בשנת שהייה רצופה בחו"ל אשר נקבע לו כתנאי להכרה ברישיונו הזר, זאת כיון ששהותו של העולה בחו"ל קודם הגעתו לישראל "מובנת מעליה".
גם בעניין הזה 'קיצור דרך בישראל' מתקשים להבין – מהיכן צצה לה אותה קביעה חד משמעית וחסרת הבנה שהעולה בוודאי שהה בחו"ל תקופת זמן של שנה ברציפות קודם הגעתו, ואדרבה, הרי אותו עולה מגיע בדרך כלל לישראל לצורך סידורים קודם עלייתו, וכיון שכך בוודאי שלא יתאפשר עבורו לשהות תקופה של שנה רצופה קודם לעלייתו.
יצוין כי יו"ר 'קיצור דרך בישראל' שבדק את הנושא טוען בוודאות כי אין ספק שתקנה זו פוגעת קשות בעידוד העלייה, זאת משום שעד שנקבע מעמדו של ה'עולה' היה הוא במעמד 'תייר', וניתנה לו האפשרות לנוהג בישראל עם רישיונו הזר לתקופת זמן של שנה וללא כל התנאים של שנת שהייה בחו"ל קודם לעלייתו, וכעת כשנקבע מעמדו כעולה הורע מצבו משמעותית בשל החוק המחייבו שנת שהייה בחו"ל קודם לעלייתו, ומעתה לא יורשה לנהוג בישראל כלל, והברירה היחידה שנותרה עבורו כדי לנהוג בישראל הוא - להמיר את רישיונו באופן מיידי - דבר הקשה לביצוע עבור עולה בשנת עלייתו זאת כתוספת משמעותית לקשיי ההתאקלמות הקשים גם כך, יו"ר הארגון מסכם כי אין כל ספק כי אם יאפשרו לו לנהוג בישראל כדין 'תייר', הדבר יקל עליו.
'קיצור דרך בישראל' פנה בעניין נוסף לגורמים במשרד התחבורה, שם נטען בפניהם כי התנהלות המשרד אינה עולה בקנה אחד עם קביעת החוק בעניין תוקף המרת רשיון זר, זאת משום שהחוק המאפשר למשרד הרישוי להמיר לאזרח חוץ (תייר) את רישיונו הזר לרישיון ישראלי הוא עד לתוקף של שנתיים, וסעיף זה אינו מיושם כי בפועל לאחר המרת רישיונו מותר לו לנהוג ברישיון שהומר - רק לתקופה של חצי שנה, ולאחר חצי שנה פג תוקף הרישיון ושוב צריך לחדש אותו. משרד התחבורה השיב לפניית 'קיצור דרך בישראל' הסיבה לכך היא משום חשש בשימוש לניצול לרעה בשימוש להוכחה כי יש להם מעמד חוקי בישראל, עוד הוסיפו "כי אכן בכוונתם לשנות את הנוהל המתבצע כיום ולתת תוקף לרישיון המומר לפי התקופה המופיעה באשרת השהייה (וויזה)", ב'קיצור דרך בישראל' תמהים על הצהרה זו ושואלים 'מדוע הכוונה הזו נשארת במשך שנים רבות בגדר הצהרה בלבד, וכשבפועל אין שינוי בנהלי משרד התחבורה, ואינם מממשים בפועל את הצהרותיהם.
חזרה לרשימה
כשפנה "קיצור דרך בישראל" למשרד התחבורה, והציג בפניהם תקלות משפטיות הקיימות בחוק בעניין היתר נהיגה בישראל לאזרח חוץ על סמך רישיונו הזר , ובעניין המרת רישיונו הזר לרישיון ישראלי –מה שגורם סבל בל יתואר לאזרחי חוץ, ועקב חוסר הוודאות בחוק, פעמים וחברות הביטוח מתנערים מאחריות בטענה שהרישיון הזר אינו תקף בישראל ואותם חפים מפשע נדרשים להיכנע לתכתיביהם, ובייחוד שהדבר כרוך פעמים רבות בהוצאות משפט.
למרות הטענות הקשות לכאורה שהעלינו בפניהם, הלשכה המשפטית של משרד התחבורה בחרה להשיב באטימות, ולדבריהם, למרות שישנם מקומות שקיים שטח אפור, והחוק מנוסח באופן שאינו חד משמעי, עדיין הם אינם רואים את הצורך בתיקונם, וזאת מכיון שישנה אפשרות לקרוא את החוק בצירופי פרשנויות עליהם ניתנה פסיקה אחת בלבד בעבר.
אנו ב'קיצור דרך בישראל' תמהים – איך יתכן שמשרד התחבורה שסמכותו הבלעדית היא לחוקק חוקים בנושא תעבורה, מסתפקים בחוקים המעורפלים הקיימים ולא עולה בדעתם לתקן את אותם אותם החוקים ובכך להקל ולו במעט על סבלם של הנפגעים.
אטימות נוספת בה נתקלנו בעת שפנינו למשרד התחבורה, וזאת בעניין הבא; 'מדוע הם דורשים מ'עולה' שנת שהייה רצופה בחו"ל בסמוך לעלייתו - לצורך היתר נהיגה ברישיונו הזר בישראל, כשעל כך השיבו הם כי הצורך בשנת שהייה רצופה בחו"ל אשר נקבע לו כתנאי להכרה ברישיונו הזר, זאת כיון ששהותו של העולה בחו"ל קודם הגעתו לישראל "מובנת מעליה".
גם בעניין הזה 'קיצור דרך בישראל' מתקשים להבין – מהיכן צצה לה אותה קביעה חד משמעית וחסרת הבנה שהעולה בוודאי שהה בחו"ל תקופת זמן של שנה ברציפות קודם הגעתו, ואדרבה, הרי אותו עולה מגיע בדרך כלל לישראל לצורך סידורים קודם עלייתו, וכיון שכך בוודאי שלא יתאפשר עבורו לשהות תקופה של שנה רצופה קודם לעלייתו.
יצוין כי יו"ר 'קיצור דרך בישראל' שבדק את הנושא טוען בוודאות כי אין ספק שתקנה זו פוגעת קשות בעידוד העלייה, זאת משום שעד שנקבע מעמדו של ה'עולה' היה הוא במעמד 'תייר', וניתנה לו האפשרות לנוהג בישראל עם רישיונו הזר לתקופת זמן של שנה וללא כל התנאים של שנת שהייה בחו"ל קודם לעלייתו, וכעת כשנקבע מעמדו כעולה הורע מצבו משמעותית בשל החוק המחייבו שנת שהייה בחו"ל קודם לעלייתו, ומעתה לא יורשה לנהוג בישראל כלל, והברירה היחידה שנותרה עבורו כדי לנהוג בישראל הוא - להמיר את רישיונו באופן מיידי - דבר הקשה לביצוע עבור עולה בשנת עלייתו זאת כתוספת משמעותית לקשיי ההתאקלמות הקשים גם כך, יו"ר הארגון מסכם כי אין כל ספק כי אם יאפשרו לו לנהוג בישראל כדין 'תייר', הדבר יקל עליו.
'קיצור דרך בישראל' פנה בעניין נוסף לגורמים במשרד התחבורה, שם נטען בפניהם כי התנהלות המשרד אינה עולה בקנה אחד עם קביעת החוק בעניין תוקף המרת רשיון זר, זאת משום שהחוק המאפשר למשרד הרישוי להמיר לאזרח חוץ (תייר) את רישיונו הזר לרישיון ישראלי הוא עד לתוקף של שנתיים, וסעיף זה אינו מיושם כי בפועל לאחר המרת רישיונו מותר לו לנהוג ברישיון שהומר - רק לתקופה של חצי שנה, ולאחר חצי שנה פג תוקף הרישיון ושוב צריך לחדש אותו. משרד התחבורה השיב לפניית 'קיצור דרך בישראל' הסיבה לכך היא משום חשש בשימוש לניצול לרעה בשימוש להוכחה כי יש להם מעמד חוקי בישראל, עוד הוסיפו "כי אכן בכוונתם לשנות את הנוהל המתבצע כיום ולתת תוקף לרישיון המומר לפי התקופה המופיעה באשרת השהייה (וויזה)", ב'קיצור דרך בישראל' תמהים על הצהרה זו ושואלים 'מדוע הכוונה הזו נשארת במשך שנים רבות בגדר הצהרה בלבד, וכשבפועל אין שינוי בנהלי משרד התחבורה, ואינם מממשים בפועל את הצהרותיהם.
